אותו דף לבן שעליו אני מנסה לכתוב, אבל מרגיש לא מוכן.
בכל זאת המון זמן מבוזבז, שאליו צריכים להיערך כאן.
ממש רוצה להגיע לַנְּקֻדָּה,
לצ'קרה שתפתח לי את הראש ותסדר לי את המחשבה.
אבל כבר אמרתי שאני מבולבל ולא מצליח לחשוב צלול בכלל?
הבטן מקרקרת, אבל אני לא אוכל,
אני מסרב להיכנע לעצב ולמשבר.
אז אני כותב.

מנסה למלא את הדף הלבן בתוכן,

שיסביר ואולי ידייק לי מה בדיוק עובר עליי כאן.
לא סגור ולא יודע איך להסתכל,

מעורער, מבולבל, מסובך וסובל.
מה להגיד שיישמע נכון?

בראש, בגוף, ברגש אין מנוחה,

ואני לא מצליח להפיג את המתח ואת החרדה.
מסתכל סביבי ועדיין לא מעכל שאני בַּמַּחְלָקָה.
עוד שורה שממלאת את הדף הלבן,

אנסה להוסיף לה צְבָעִים, שיהיה שמח יותר כאן.